לפי הפרטים שקראנו עלייך יש לך היום יום הולדת, וזו הזדמנות לשלוח לך מלא אהבה ולספר לך קצת על איך הפכת לנו את החיים.

על טיפולי הפוריות שעברתי אפשר לקרוא כאן.
כיוון שהם לא הצליחו התקדמנו לשלב הבא: תרומת ביצית.

לפני כשנה קיבלנו פרופילים של תורמות ביצית עם פרטים כלליים. היה בו פירוט נרחב על גיל, גובה, משקל, מוצא, היסטוריה רפואית שלוש דורות אחורה, וגם כמה דברים אישיים יותר, ועם זאת מטושטשים, כי הרי מדובר בתרומת ביצית אנונימית.

שנינו ישר התאהבנו בך, צברית מעורבת בכל טוב, לוחמת אמנותית נדיבה שכבר ביצעה תרומה אחת ועשתה חסד עם לפחות משפחה אחת שנכנסה להריון מהביצית הנתרמת. אחרי שבחרנו, חיכינו שעוד 2 זוגות יבחרו בך. בפרוצדורה שאנחנו עברנו בארץ לכל תורמת מוצמדים 3 נשים/זוגות/משפחות שמחכים בקוצר רוח לטיפול פוריות, אשר נמשך שבועיים, ובסופו בתקווה מקבלות 3 ביציות להפריה.

לך בדיוק היו תוכניות אחרות, רצית להתרכז בלימודים ולא היית פנויה. למרות האכזבה ידענו שאנחנו ממשיכים הלאה. בחרנו תורמת אחרת עם מספר הרבה פחות סקסי ושוב חיכינו. הפעם הייתה זו מישהי שעברה טיפולי הפריה בעצמה, והחליטה בסולידריות מדהימה לעבור שוב את החרא הזה כדי לתרום לאחרות.

החזקנו אצבעות ונחלנו כישלון ואכזבה, הפעם כי לא היו מספיק ביציות בשאיבה. יכול להיות שהיה זוג או שניים שהקדימו אותנו אבל לנו לא נשארו ביציות מהתורמת הזו. חזרנו למתאמת התרומות ושאלנו אותה שוב לגבי תורמת 9267. אולי עכשיו היא יותר פנויה? אולי זה נועד להיות?

היא השיבה בחיוב! כתבה המתאמת ואנחנו התרגשנו ממש. מה הסיכוי שזה יקרה? זה חייב להיות זה!

בינתיים טסנו לתאילנד (לחופשה מעולה עליה כתבתי כאן) ונתנו לזרע של אהוביק לעשות את שלו ולהפרות את הביציות המוצלחות. מתוך 4 ביציות (קיבלנו אחת בונוס) 3 הופרו. 2 הוקפאו ביום מספר 3 להתפתחות ועוד אחת המשיכה לגדול במעבדה עד יום 5 ואז הוקפאה.

חזרתי לסיבוב "החזרה" בלי "שאיבה" כי הרי הביציות כעת לא שלי . בהחזרה הראשונה זה לא צלח, התבאסתי כשקיבלתי תוצאה שלילית בבדיקה ביתית ולמחרת קיבלתי תוצאה חיובית דווקא, אבל בבדיקת קורונה. הייתי אומרת שמישהו התבלבל בתוצאות. שני פסים בבדיקה הכי לא נכונה.

הקורונה עברה עלי ועל אוריאן א-סימפטומטית, בשבוע של בידוד. הייתי בטוחה שמוותרים על סיבוב נוסף החודש אבל כשהתקשרתי לרופא פוריות שלי לא נראתה שום סיבה לדחות, אלא להתחיל מעקב. עשיתי את זה כסוג של אוטומט, למען הפרוטוקול.

זו הייתה הביצית המופרית הנכונה כנראה, עוברית שהתעוררה לחיים אחרי הקפאה והמשיכה להתחלק במעבדה. פגשתי באשפוז יום את הרופא החיובי בעולם ואת האסיסטנטית ההחזרות שלו, זינה הלוחמת. זה נראה טוב אבל לא העזתי לקוות. בתום שבועיים של המתנה מטלטלת כל הבדיקות הראו שמתפתחים לי ברחם חיים. רגע זה לא אמור להיות ככה, התנגדתי בהתחלה. זה סיבוב שהיה אמור להיות מבוטל, סיבוב קורונה, איך היא פתאום נקלטה?

מפה לשם אנחנו כבר באמצע הדרך, שבוע 19. הזמן עובר והעוברית רוקדת ברחם, עוברת את הבדיקות בהצטיינות יתרה. הבת שלנו מתפנדקת היטב, מתחממת לקראת החצי השני.

כנראה שהפוסט לא באמת יגיע אליך, תורמת 9267, ולא תדעי גם בדרך אחרת שמהחומר הגנטי שלך, הרצון שלנו, המאמץ והטכנולוגיה המדהימה, נוצרים עכשיו חיים. בכל מקרה יש לך בעולם זכות קרמטית בגודל של הפרס הגדול בטריפל לוטו.

חשוב לי להביא את הסיפור שלנו כי תרומת ביצית לא מספיק חשופה, לא מספיק מוכרת ועם זאת הופכת נפוצה ונגישה יותר ויותר. אולי זה בשביל התורמת או הנתרמת הבאות. תרומת זרע הפכה להיות הדבר הכי טבעי בעולם. תרומת ביצית היא קצת שונה, בעיקר בגלל שהפרוצדורה לא נגמרת בשתי דקות בתוך כוס סטרילית. בארץ יש תהליך של ועדה שבודקת אם את יכולה להיות תורמת ביצית וגם מעריכה את המסוגלות שלך להבין מה את עושה וזה שהחומר הגנטי שלך יחיה בתוך ילדים של אנשים אחרים. זו תרומה מאוד נדיבה, תרומה של חומר חיים, של מרכיבי משפחה. כזאת ששמחים בה ומפיצים אותה, מתגאים בה ונדהמים שאנחנו חיים בעולם שבו זה בכלל אפשרי.

מזל טוב לך, ובהצלחה לכולנו