הורמונלית חלק א'

אני חוזרת אל פי הגיהנום החודש, לטיפול פוריות. הפעם אנחנו משתמשים בתרומת ביצית, כי מעל גיל 45 (מי כבר בת 45? אני?) הביציות שלי נחשבות בלתי שמישות והסיכוי שיופרו שואף לאפס. ההחלטה לעבור מנסיונות עם ביציותי הגריאטריות לביציות פרגיות הייתה לי קלה למדי. כלומר החלק המעשי. הדיון הזוגי וההשלמה שלי עם הפגיעה באגו הפוריותי שלי לקחה יותר זמן ועיבוד רגשי.

Photo by RODNAE Productions on Pexels.com

הביציות שלי משנות ה-80 (אילוסטרציה)

עברתי עד עכשיו ארבעה טיפולי פוריות מסוג הפריית מבחנה או IVF. קטני נולד מהריון ספונטני בגיל 41. ברגע שהוא נולד ידעתי שעברתי בבת אחת מלהיות אל-הורית או ההססנית-הורות למצב צבירה "אמא". בשנה שאחרי כן התחלנו לנסות להרות שוב ומשלא הצלחנו פנינו לרפואת הפוריות המאוד מאוד נגישה בארץ. באותה שנה עברתי שלושה סיבובים בבית חולים ציבורי.

למי שלא התנסתה בחוויה המפוקפקת הזו "סיבוב" בעצם מקביל לחודש של מחזור. ברגע שקיבלת וסת את מתחילה להזריק הורמונים אשר מעודדים את השחלות לייצר כמה שיותר ביציות. זה כרוך בהזרקת הורמונים שונים לבטן ושמירה על משטר של בדיקות דם ואולטרסאונד כל יום. לקראת הביוץ מקבלים עוד הורמונים, שמטרתם לעכב ואז להביא את הביוץ ביום ובשעה ספציפית למועד "השאיבה". לקראת השאיבה ההזרקות מתגברות ויכולות להגיע ל 3-4 זריקות ביום. הזריקות עצמן לא היו לי מפחידות (וגם אהוביק השתתף באופן מרגיע וסיעודי למדי) אבל ההורמונים הם מהשטן ואותי הם זרקו מקיצוניות לקיצוניות בהרגשה הכללית ובעיקר במצב הרוח.

Photo by Nadezhda Moryak on Pexels.com

השאיבה עצמה מתרחשת בבית חולים תחת אשפוז יום. המטרה היא להוציא כמה שיותר ביציות בשלות, כלומר מוכנות להפריה. התהליך לרוב מבוצע בהרדמה כללית. לצערי הרב בבית החולים שבו עשיתי את הפרוצדורה סירבו לתת לי אפילו טשטוש בגלל השמנת יתר. זה אומר שהייתי ערה והרגשתי כל דקירה כאשר הרופאות.ים דקרו לי את השחלות. עד היום לא ברורה לי ההחלטה הזו וגם לא נתקלתי בה אצל מטופלות אחרות, חלקן עם BMI גדול משלי. אז מבחינתי אלו היו טיפולים אינקוויזיציוניים, למרות שהם לגמרי אלקטיביים ואני בחרתי בהם וגם לקחתי אחראיות מלאה.

בסיבוב הראשון הוציאו 5 ביציות, שמחה גדולה שמחה גדולה. מחכים לטלפון למחרת מהמעבדה לדעת כמה הופרו ומתי תתבצע הפרוצדורה השניה בחשיבותה "ההחזרה". הטלפון היה קצר ותכליתי "לא היו הפריות, אני מצטערת מאוד". הניתוק לווה בהלם גדול, התכוננתי רגשית לאכזבות ולנסיונות כושלים בתהליך אבל לא חשבתי בכלל על האופציה שלא יהיו הפריות. זה נגמר עוד לפני שהתחיל, כל המאמץ והסבל היו לשווא. אפילו סירבתי להצעה של קלאב מד לטיול קיצי באלפים הצרפתים כי הם התנגשו עם מועדי הטיפול. איזו באסה ובסוף גם לא יצא כלום מההקרבה. קישור לפוסט על קיץ באלפים הצרפתים בבלוג כאן

בסיבוב השני שוב הורמונים, שוב בדיקות דם יומיות, שוב אולטרסאונד ומדידות גודל הזקיקים, שוב ביוץ וכאבים של מערכת רבייה גדושה. הפעם נקצרו 6 ביציות, 2 מהן עברו לשלב הבא והופרו. אחרי שלושה ימים שרדה רק ביצית אחת. כל מה שצריך זו אחת, האם זו האחת? בשלה הזה (בין 3-5 ימים מהשאיבה) מחזירים עובר אחד (או יותר) לרחם, בפרוצדרה קצרה ויחסית נטולת כאבים. מניחים אותה על מצע הרחם ומקווים לטוב.

אין בעצם דרך לדעת אם העובר נדבק, צומח או מתפתח. צריך לחכות שבועיים בערך, עד למועד של הוסת הצפויה. אם מקבלות וסת אז אין ככל הנראה הריון (ובכל זאת עושים בדיקת דם כי זו הדרך הבדוקה לוודא). במועד הייעודי עשיתי קודם בדיקת הריון ביתית והיא הצביעה על תשובה שלילית. באותו יום עשיתי בדיקת דם ובגלל שידעתי שככל הנראה אין הריון היה לי קל יותר לקבל את התשובה השלילית הרשמית.

הרופאים היו מוכנים עם המרשמים ביד להמשיך מייד לסיבוב נוסף. אני פחות. תליתי את הדחייה במשהו בירוקרטי וקניתי לי חודשיים של הפסקה. האמת היא שאת הסיבוב השלישי אני כמעט ולא זוכרת (מזל שיש בלוג) רק ששוב היו 5 ביציות ואף לא אחת שרדה כדי להחזיר. נראה לי שבחלק מהן עשו מיקרומניפולציה, שזו פרוצדורה שבה עוזרים לתאי הזרע להתגבר על הקרום העוטף את הביצית ומחדירים זרעון היישר לביצית. זה לא עבד. הייתי בת 43 ולמרות שלא הודתי בכך התחלתי להבין שיש בעיה בחומר הגנטי שלי. אבל אז התחילה קורונה וכל העולם היה בבלאגן אז אמרנו שננסה לבד ושאם זה צריך לקרות זה יקרה.

בפרקים הבאים: ספויילר – זה לא קרה, עוד על הנסיון ברפואה הפרטית, על תרומת ביציות וחיות אחרות.

בברכת הפרי ננוחם

Photo by Lisa on Pexels.com


5 תגובות

  1. אם אפשר שאלה שמסקרנת אותי (ואת לא חייבת לענות אם את מרגישה שלא בנוח), כשהיית צעירה יותר, לא הציעו לך לעשות שימור פוריות?
    וגם לא היה לך קשה עם העניין של תרומת ביצית, הכוונה שלי בעיקר בגלל שהילד/ה שיצאו לא יהיו גנטית שלך? שמתי לב שהרבה נשים רוצות ילד שהוא גנטית שלהן (בעיקר אימהות יחידניות, אבל אני מאמינה שלא רק).
    ואם אפשר (בפרטי כמובן) את השם של הבית חולים שטופלת בו, אני גם עם עודף משקל ובדרך לתהליך כזה והייתי רוצה לדעת איפה עדיף לי לא להיות (נשמע לי נורא משהו לעשות את התהליך הזה לא בהרדמה מלאה).
    גם הספיק לי להתקל ברופא פוריות שמנופוב אחד…. זה לא היה נחמד במיוחד.
    מאחלת לך לצאת בידיים מלאות, הריון קל ועולל/ית נהדר/ת

    Liked by 1 person

    • את כבר יודעת שאין אצלי לא נוח אם אני כותבת אני גם מוכנה להרחיב. כל הנושא של הקפאת ביציות באופן גורף התפתח אולי בחמש שנים האחרונות, לפני כן הטכנולוגיה הייתה לא מספיק טובה כדי בכלל להעביר נשים את טיפולי הפריון בלי להבטיח בכלל הצלחה בהפשרה. אפילו היום עדיף בהרבה להקפיא עוברים מאשר ביציות מבחינת הצלחת ההלדעתי כאשר התוצאות הטכנולוגיות יהיו מספיק טובות המדינה תממן את הליך שימור הפוריות. במקרה שלי הייתי לגמרי אל-הורית, לא רציתי ולא חשבתי שאני יכולה שיהיו לי ילדים משלי, עם ההתמודדויות הנפשיות שלי.
      ממש לא קשה לי עם המטען הגנטי, אני אשא את העובר הזה ברחם והוא יהיה לגמרי שלי. אני גם מאמינה שזה באמת פחות רלוונטי הגנטיקה והיה לי ממש בסדר שהמטען הגנטי לא יהיה של אהוביק. בסופו של דבר ההורות עצמה והגידול, הדאגה, מערכת היחסים, זו ההורות. יש חולירות גנטיות (במיוחד אצל יהודים אשכנזים) שהייתי ממש שמחה לא להעביר הלאה. לא הייתה לי בעיה עם אימוץ אבל הוא מאוד מורכב. בית חולים ודרכי התנהלות בפרטי.

      Liked by 1 person

      • אמרו לי שעדיף להקפיא עוברים ולא ביציות… אני פשוט בשנה האחרונה שבה ניתן לבצע בכלל שימור פוריות.
        והאמת עד לפני שנה לא ידעתי שהמדינה מממנת את זה עד גיל 41 (וגם כשידעתי בדיוק התחילה קורונה והכל היה לא בטוח).
        וכן אני מכירה את החוליערות הגנטיות, עשיתי בדיקות גנטיות גם דרך הקופה וגם בפרטי (התוצאות של הפרטי כבר הגיעו).

        ראיתי שביקשת גישה לבלוג שלי פה, כאן בוורדפרס הוא רק לגיבויים,אני כותבת בבלוגספוט.
        זאת הכתובת אם יעניין אותך לקרוא: https://nlee2003.blogspot.com/
        והמייל שלי: nlee.israblog@gmail.com

        ותודה על הדברים שכתבת…

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s