136 ימים יחד בקראוון

אם יש משהו ששנת הקורונה לימדה אותנו זה שחלומות לא צריך לדחות לפנסיה וכי החיים קורים כאן ועכשיו. עדו וחמוטל כבר ארזו פעם את עצמם ואת בנם הבכור לטיול בערבות אוסטרליה, בטרם מלאה לו שנה. עם התרחבות המשפחה זה היה אך טבעי לעשות טיול משפחתי, הפעם עם שלושת בניהם: תומר (10 בזמן הטיול), אורי (6) ואמיר (3).

כל זכויות הצילום שייכות למשפחת בארי

הבחירה בטיול בקראוון שכור נבעה הן מהרצון לבלות בפארקים לאומיים ולהתקרב ככל האפשר לטבע, והן משיקול כלכלי. עדו הוא רופא משפחה ואילו חמוטל הייתה בזמנו מנכ"לית רשת "דיאדה" והיום בעלים של רשת Tommy & Annika. את הטיול עצמו הם תכננו כמו שאנשים אחרים מתכננים לקנות רכב חדש או לשפץ את הדירה, הכל בסופו של דבר עניין של סדר עדיפויות. "היינו מחושבים מאוד עם ההוצאות אבל על דבר אחד לא חסכנו בכלל – על האטרקציות, כל מה שרצינו גם עשינו".



במהלך המסע המשפחתי, שנמשך מתחילת אפריל ועד אמצע אוגוסט 2012, גמעו בני המשפחה והקראוון 8500 מייל ב-136 ימים. זה אולי נשמע הרבה אבל למעשה אפשר להספיק את המסלול גם ב-50 יום.

"הבחירה הכי טובה שעשינו היא לטייל בנחת" אומר עדו בסלון ביתו בתל אביב. במבואת הבית ישנו פסיפס תמונות מהטיול. הוא נמצא שם כדי להזכיר להם את החוויות, המראות והתחושות שחוו במהלך ההרפתקה הגדולה שלהם עד עתה, כמשפחה.

מה זה בדיוק אומר לטייל בנחת?

הכוונה היא שהתכנון של הטיול היה קפדני ומדוייק אבל לא היה לוח זמנים שבו צריך לעמוד. להפוך, השארנו כל הזמן "חורים" בין האטרקציות השונות כדי לא להעמיס.

במהלך חצי השנה שקדמה לטיול, התמלא חדר השינה של הזוג במפות, עליהן התווספו כל יום חיצים צבעוניים המסמנים את המסלולים האפשריים. עדו תלה רשימת מטלות שלידה הוסיפו בכל פעם V, וכל סימון כזה קירב את החלום להגשמה.

מתוך 120 הלילות אשר בילתה המשפחה בקראוון, רק כ-3 מהם היו במקומות אשר הוזמנו מראש, וגם זאת רק בפארקים אשר תפוסתם בעונת הטיולים נוטה להיות מלאה. "בשאר המקומות ידענו איפה אנחנו רוצים לטייל ובחרנו את מתחם הקראוונים הקרוב והמסודר, לרוב היה בו מקום בשפע ולא נאלצנו לסוב על עקבותינו". ברוב המקומות מלבד בפארק לאומי אחד בקנדה אבל על כך נספר עוד בהמשך.

יוצאים לדרך

את הטיול החלו משפחת בארי בביקור אצל הדודים, שבדיוק עברו לגור בפאלו-אלטו הסמוך לעמק הסיליקון, לא רחוק מסאן פרנסיסקו. זו תהיה גם נקודת הסיום של מסלולם המעגלי.

האטרקציה הראשונה בטיול הייתה פארק יוסמיטי  Yosemite אחת משמורות הטבע הותיקות והמרשימות בקליפורניה. היא ידועה בעיקר בגלל המפלים השופעים שלה, העמק רחב הידיים, קרחוני העד, והשלווה שכל הטבע הזה משרה על מבקריו.



לאחר מכן התקדמנו לצמד פארקים נוספים בשמות The Sequoia and Kings Canyon National Park הממוקמים בחלק הדרומי של רכס הסיירה נבאדה, במחוז פרסנו. גם כאן יצרו הקרחונים צורות נוף מרשימות בסלעי הגרניט ויש בהם שבילי הליכה נהדרים. אחת האטרקציות הידועות הינם עצי הסקויה הענקיים, טיטאנים של הטבע, שמאריכים חיים ותופסים נפח שאפשר להקיף בלפחות תריסר מטיילים אשר משלבים ידיים.

איך מסתדרים עם כל כך הרבה נהיגה בטיול?

למען האמת לא נהגנו כל כך הרבה, השתדלנו כאמור לרווח בין האטרקציות וידענו שלילדים הנסיעות לא יהיו מאוד מעניינות.  הם העסיקו את עצמם בצפייה בסרטים, בקריאה ובמשחקי קלפים. בפועל השתדלנו שאת רוב הנסיעה נעשה בשעות הבוקר, ושהיא תימשך עד שעה וחצי-שעתיים, אחרת כולם מתחילים לאבד את הסבלנות.

מי שיש לו ילדים יודע שזה תמיד לוקח הרבה יותר זמן להגיע איתם ממקום למקום. בגלל שעשינו את הטיול הזה בכיף הוספנו עוד 20-30% מהזמן המומלץ במדריכי הטיולים (אנחנו נעזרנו בעיקר במדריך "ארה"ב מערב" מאת נטע דגני).

אין שום טעם למהר, הרי את הטיול אנחנו עושים הרחק מהשגרה בארץ. יצאנו אליו למעננו ולמען הילדים, אז חשבנו שזה מתאים להוריד לחצים ולאפשר לעצמנו להישאר במקומות שאהבנו במיוחד".

אחרי הפארקים הגענו ללוס אנג'לס, בעיקר כדי לבקר ביוניברסל סטודיוס ובדיסנילנד, הסמוך לעיירה אנהיים. אטרקציות שאי אפשר לפספס בטיול כזה.
עד היום אורי זוכר את דיסנילנד כפסגת הטיול. כיוון שמדובר בפארק שמבלים בו מהבוקר ועד למופע הזיקוקין בחצות, איפשרנו לעצמנו לקחת יום או יומיים מנוחה ואז לחזור למה שלא הספקנו או שרצינו לחוות שוב.
עיירת החוף סנטה מוניקה הייתה הפוגה שכזאת, מקום שכיף ללכת בו ברגל או לרכוב על אופניים, ורצועת החוף השלווה שלה משתרעת יותר מ-3 קילומטרים לחופי האוקיאנוס השקט.


מלוס אנג'לס נסענו לסאן דיאגו והתאהבנו בעיר, כך שנשארנו בה כ-10 ימים בסך הכל. גן החיות המפורסם וה-SeaWorld על מופעי המים היו מהאטרקציות הראשונות. לא דילגנו על Balboa Park שמשלב שלל חוויות של טבע, תרבות, מדע ונקודת נוף ותצפית מצויינת על כל העיר. בשבתות יש שם יריד עם טעימות מכל רחבי העולם, פסטיבלים של מוזיקה ושל אוכל. לאיזון של חיי העיר נדדנו גם לאיזור הפראי ביותר במדינה, שמורת הטבע Torrey Pines , שהיא אחד המקומות הטבעיים והלא נגועים ביותר בדרום קליפורניה.

במה שונה טיול קראוונים מכל טיול אחר?

ראשית הקראוון הוא סוג של יציבות בים של חוויות משתנות. הוא יוצר שגרה ביתית, הילדים התייחסו אליו כבית וזה מרגיע לחזור למשהו מוכר וידוע.
אנחנו בחרנו לקחת קראוון שיכול להכיל בנוחות גם 7 נוסעים, עבור 5 נוסעים בלבד. הוא אמנם היה גדול ומסורבל יותר לנהיגה אבל גם היה לכל אחד מקום לתפוס בו פינה לעצמו. הרווח האמיתי מהקראוון זה שכולם מבלים כל הזמן ביחד והקשרים המשפחתיים התחזקו לאין ערוך.

לכל אחד מאיתנו הייתה גם הדרך שלו לתעד את הטיול. חמוטל שלחה מדי פעם מיילים על החוויות למשפחה ולחברים, תומר כתב יומן מסע ואפילו אורי, שלא ידע עדיין לכתוב, לקח לטיול מחברת שבה צייר בכל פעם שהוא ראה משהו מיוחד. את הגייזרים והביזונים של פארק ילוסטון קיבלו ציור משלהם.

מה קונים לדרך?

בערך מה שקונים הביתה, כולל חומרי ניקוי ואבקת כביסה, בסופו של דבר הקראוון נועד לשמש כבית על גלגלים, אז יש בו את רוב הפונקציות שקיימות בבית. למרות שהקראוונים השכורים מגיעים עם כל הציוד, כדאי להביא מצעים וכלי מיטה מהבית. הפרטים הקטנים הופכים את החוויה לנעימה אף יותר. האמת היא שבמהלך הטיול בישלנו יותר טוב מאשר בבית, היה לנו את כל הזמן שבעולם, גם לקניות וגם להכנות.

ומה לגבי חניונים?

בעיקרון בארה"ב מותר לחנות קראוון גם בחניון ציבורי של רשת סופרים, כמו וולמארט למשל. צריך להודיע לבעל המקום וזה לגמרי חוקי ומקובל. מצד שני יש המון מקומות מסודרים שתמורת תשלום ממוצע של 15 דולרים ללילה אפשר לקבל בהם שירותי ביוב, חשמל ומתקני נופש. אנחנו השתמשנו רבות ברשת חניונים נגישים וידידותיים בשם KOA  – Camp of America. החניונים נבדלים זה מזה ברמות השירות, הטובים בהם מכילים חדר כביסה משוכלל או יותר משחקים לילדים. לפעמים גם חניון טוב הוא שיקול להישאר במקום עוד יומיים-שלושה.

יש גם חיי חברה בחניוני המטיילים?

מדובר בחניונים של מטיילים אז אפשר לשאוב טיפים ומידע לגבי מקומות מומלצים. יש שם אנשים שהיו הרבה יותר מנוסים מאיתנו בתפעול כלי הרכב וכשנתקלנו במשהו שלא הכרנו תמיד היה ממי לבקש עצה. אחד הדברים שמאוד עזרו לתקשורת שלנו היה מכשיר ווקי טוקי פשוט, כזה שחיבר את הנהג למה שמתרחש במרחב הקראוון ואף שיחרר את הילדים לטייל ברחבי החניונים מבלי לפחד ללכת לאיבוד. כמשפחה היינו יותר עסוקים בעצמינו, כמעט ולא פגשנו מטיילים ישראלים, ומלבד כמה מקרים לא יצרנו קשרים ארוכה טווח. אבל אפשר, זה לגמרי מקום שיש בו פוטנציאל לחיי חברה.

מסאן דיאגו תכננו לנסוע ללאס ווגאס ובדרך עצרנו בשמורת טבע מדברית בשם Joshua Tree, מקום עצום בגודלו שמפגיש בין שני סוגים שונים של מדבריות. כאן, לדוגמא, לא הייתה קליטה סלולרית בכל הפארק.

המשכנו הלאה לבקר בפארקים עוצרי הנשימה באיזור מדינת יוטה כמו  Bryce Canyon וZion Park-, Capitol Reef Park על סלעיהם בצבע הארגמן.
שיחקנו יחד בחול ורוד ב Coral Pink Sand Dunes Park.  עצרנו בעיר Moab שהיא שער מטיילים לקניונים המדבריים. צילמנו תמונות פוטוגניות במיוחד ב- Arches Park וטיפסנו על סלעים דמויי פטריות ב Goblin Valley State Park.


בלב המדבר בנוואדה עצרנו גם בלאס ווגאס. המחיר האטרקטיבי של המלונות בעיר איפשר לנו להתפנק בחדר משפחתי גדול, שהיה פתאום שינוי מהמרחב הקראווני המחושב היטב.

עזבנו את המדבריות לכיוון צפון מערב כדי לטייל בשני פארקים גדולים ומרשימים במיוחד. Grand Teton הוא חגיגה הררית זרועת אגמים. ואילו Yellowstone הוא שילוב של שמורה עם מופעי גייזרים טבעיים שמתפרצים בכוח קיטור אדיר מבטן האדמה. עולם החיות בילוסטון מרשים יותר מכל שמורת טבע בה היינו במהלך הטיול. עבודת השימור יצרה בית גידול שבו יכולים דובים, איילים, ביזונים לוטרות, ועוד המון מינים, לשגשג זה לצד זה.



בדרך צפונה מיילוסטון גילינו פנינה בלתי צפויה – פארק פרטי שבתוכו אוספים עצומים, לכאורה בלתי קשורים. החל ממסוקים מפורקים, תקליטי וויניל, חפצי בית ואמנות, פיצ'יפקס וסתם זבל שאף אחד לא צריך. זו חצר הגרוטאות הכי גדולה ומרשימה שראינו אי פעם. טיילנו שעות בין המוצגים, נדהמים לגלות עוד ועוד חפצים שלא פוגשים בכל יום.

אחרי העיקוף הבלתי צפוי פנינו לשמורת הטבע Glacier במונטנה, אשר חציה גולשת לתוך קנדה. בשלושת השבועות הקרובים טיילנו בהרי הרוקי הקנדיים, בין אגמים בצבעי טורקיז כמו Lake Louise, Banff ו-Jasper. מעבר לטבע עוצר הנשימה’ גילינו שדברים בקנדה מתנהגים קצת אחרת. ראשית’ הקנדים פחות מסודרים מהאמריקאים ולכן דווקא כאן אולי עדיף להזמין מקום מראש בחניוני קראוונים. אנחנו עברנו את הגבול ביום העצמאות הקנדי, החל בראשון ביולי, ומסתבר שגם חצי מהקנדים ניצלו יום זה כדי לצאת לטבע. זה יצר פקקי ענק ומחסור חמור במקומות חניה. מלבד זאת, במהלך הקיץ כל האגמים היפים הללו שורצים ביתושים וצריך למצוא דרכים להתגונן מפניהם, בין אם על ידי כילה או בתכשירים נגד עקיצות.


לסיומו של הפרק הקנדי במסענו בחרנו בוונקובר. ביקרנו ב Stanley Park, הפארק הטבעי-העירוני מוקף המים שבמפרץ וונקובר. לא דילגנו גם על מגורי דובי הקוטב, על האקווריום הענק והרכבת המיניאטורית. הילדים התלהבו במיוחד מפארק הגשרים התלויים Capilano Suspension Bridge Park. בקצהו הדרומי של האי ונקובר שוכנת  בירת המחוז בריטיש-קולומביה, Victoria.   שם הצטרפנו למסע בצפיית לוויתנים. למעשה ראינו פעם אחת זנב מלכותי ממרחק כה גדול עד שהוא נראה כמו סנפיר של דג רקק. מתוך שלל האטרקציות שבהן התנסנו, זו הייתה אחת המיותרות והבזבזניות. ייתכן ויש עונות טובות יותר לצפיה בנדידת דולפינים לוויתנים, אנחנו בכל אופן לא זכינו לחזות בחיות הים המלכותיות מקרוב.

להשלמת פרק בעלי החיים בטיול ביקרנו בחן החיות של סיאטל וכמובן גם בעיר עצמה. בדרכנו חזרה לסאן פרנסיסקו טיילנו גם במדינת וושינגטון, הר הגעש סנט הלן וההר הגבוה במדינה Mount Rainier.

מדינת אורגון הפתיעה אותנו בחופיה הבלתי נגמרים, אשר גובלים בהרים מרשימים, המקושטים בשלג בכל ימים השנה. את ההליכה בחופים ואת כוכבי הים הענקיים עדיין זוכרים  כולם. פחות בחיבה זוכרת חמוטל את Lava River Cave. המערה הארוכה, אשר נחצבה בתפרצות לבה היא טיול חשוך ללא שום משיכה מיוחדת ובסופה לא מחכה שום הפתעה. לגמרי אטרקציה מקומית שלא חייבים לעשות.

את כל החוויות חזרנו לעכל בפרבר פאלו אלטו ונפרדנו מהטיול עם נופיה המשתנים של קליפורניה היפה.

באמצע אוגוסט טסנו הביתה לישראל, הילדים חזרו לבתי הספר ולגנים בספטמבר, עדו חזר מהחופשה לקליניקה לרפואת משפחה. אצל חמוטל הקשר לעולם הילדים הוליד יוזמה חדשה. לא מכבר היא הגשימה עוד פנטזיה והקימה שתי חנויות צעצועים ללא הפרדה מגדרית, עם שלל משחקים מיובאים בשם Tommy & Annika בקניון גבעתיים  ובתל אביב.

חמשתם מודים היום שמדובר בחוויה משפחתית מגבשת שחיברה ביניהם ותרמה לקשר ולראיית העולם של כל אחד מהם. את הערכים הללו הם משמרים בעזרתם של אלבומי תמונות וקיר הזכרונות, שמהווה רקע לחייהם. המסע חיזק את המשיכה הטבעית שלהם לטבע ולטיולים. הם חולמים על המסע הבא.

*הרשומה פורסמה לראשונה בגליון יולי-אוגוסט 2018 של "מסע אחר"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s